כשהסתיו מראה את אותותיו, אני יודעת שהגיע הזמן להתייחס לבצלים ולפקעות.
הצמחים הנפלאים האלה הם דוגמא חיה לאפשרות להסתגל לתנאים קשים.
מה את עושה כשיש עונה יבשה? איך אתה מתמודד עם תקופה כואבת וקשה?
לצמחי הבצל והפקעת (או גיאופיטים בבוטנאית) יש שיטה ייחודית להתמודדות עם תנאים מאתגרים:
הגיאופיטים התפתחו באזורים שבהם השנה מתחלקת לשתי עונות: עונה יבשה וארוכה, ועונה רטובה וקצרה. דרך ההתמודדות שלהם עם אקלים כזה היא אגירת אנרגיה באיבר תת-קרקעי – כמו בצל, פקעת או קנה שורש.
הם נעלמים מעל פני השטח כשהחום והיובש מתגברים, וחוזרים לצמוח ברגע שהתנאים מתמתנים והופכים לנעימים.
האקלים הזה נשמע מוכר? ממש במקרה זה האקלים שלנו, ולא במקרה רוב צמחי הגיאופיטים התפתחו דווקא כאן, באזור הזה של העולם.
בסתיו הזה, כשענן כבד ואפור רובץ על הלב, הם גם מלמדים אותי עוד שיעור בצמיחה:
אפשר לשמור על האנרגיה מתחת לפני השטח, ולהשתמש בה בדיוק כשמגיע הרגע הנכון.
בימי הסתיו אני מוציאה את הפקעות והבצלים מהארון, ומכינה אותם לעונה חדשה.
אני מודה להם על החוכמה והכוחות, ונושאת תפילה שהכוחות האלה יעמדו לרשות כל מי שזקוק להם.
את הפוסטים הבאים אקדיש לצמחים הנפלאים האלה – כיצד לגדל אותם בבית ובגינה, איך לחדש את צמיחתם, ואיך לאסוף מהם זרעים.
הפרק הראשון יוקדש לצמח פקעת מוכר ואהוב, בעל פרח יפהפה שמזוהה עם אזור הדרום.
צמח מלא עוצמות ותעוזה, לצד יופי ורכות: הכלנית.
בהמשך הפוסט תהיה נגיעה קטנה גם בשאר בנות החבורה - הנורית והפרג.
בסתיו 2022 כבר כתבתי על גיאופיטים מנקודת מבט שונה - הפוסט נמצא כאן.
כלנית
כלנית היא אולי פרח הבר המוכר ביותר.
עם פריחה ארוכה ומרשימה (מסוף החורף ועד תחילת האביב), היא צובעת את הנוף מצפון ועד דרום בגוונים עזים של אדום, ולפעמים גם ורוד, סגול או לבן.
בזכות עמידותה, כלנית יכולה לגדול במגוון סוגי קרקעות, מה שהופך אותה לגידול פשוט יחסית: באזור מואר בגינה, בחלקת אדמה, מסלעה, פיסת דשא (שלא גוזמים במהלך החורף) ואפילו בעציץ 🌱
את הגידול מתחילים בפקעות או בזרעים.
הגידול מתחיל מפקעות או מזרעים:
פקעות של כלנית ניתן להשיג במשתלות, ושותלים אותן בסתיו בעומק של פי שניים מגודל הפקעת, כאשר הקצה המחודד פונה כלפי מטה.
גידול מזרעים דורש מעט יותר סבלנות, אך התוצאה משתלמת: יש לפזר את הזרעים בעציץ או באדמה ולכסות בשכבה דקה של אדמה, למקם בשמש ולשמור על אדמה לחה לאורך כל הצמיחה. בשנתיים הראשונות יופיעו עלים ירוקים בלבד, כשמתחת לפני האדמה יתפתחו הפקעות.
לאחר שנתיים-שלוש נזכה לפריחה 🌺.
*את הזרעים קונים במשתלות או אוספים בסוף החורף / תחילת האביב מכלניות שסיימו לפרוח.
בטבע, הכלניות מרבות את עצמן באמצעות זרעים - כך נוצרו מרבדי הכלניות המדהימים האהובים על כולנו. אם יש לך הרבה זרעים, ניתן פשוט לפזר אותם בשטח הרצוי עם הגשמים הראשונים ולתת לטבע לעשות את שלו.
נורית
קרובת משפחה של הכלנית, דומה לה במראה הכללי, ופורחת מיד אחריה.
הנורית האדומה והמוכרת נקראת נורית אסיה. הנורית הצהובה היא נורית ירושלים. יש עוד מינים שבויתו, והם פורחים בשלל צבעים.
גם לנורית יש איבר תת-קרקעי שמסתתר מתחת לפני האדמה, ובדומה לשאר הגיאופיטים, היא קלה לגידול ולטיפול. הנורית מתאימה לגידול בגינה, במסלעה, ואפילו בעציצים.
את פקעות הנורית שותלים בחודשי הסתיו, באזור שמשי עם קרקע מנוקזת היטב (או בעציץ עם פתחי ניקוז). הפקעת נראית כמו מקבץ של אצבעות, ויש לשתול אותה כך שה"אצבעות" פונות כלפי מטה.
במהלך הצמיחה והפריחה, חשוב לשמור על קרקע לחה. עם סיום הפריחה (בין מרץ לאפריל) מפסיקים להשקות לחלוטין, מה שמדמה את היובש של עונת הקיץ בטבע.
בסתיו, מתחילים שוב להשקות והנורית תחזור לצמוח.
למיטיבי לכת, ניתן לגדל נורית גם מזרעים:
אוספים את הזרעים לאחר הפריחה או קונים אותם במשתלה.
מפזרים את הזרעים על פני האדמה או בעציץ, מכסים בשכבה דקה מאוד של אדמה, וממקמים בשמש. חשוב לשמור על אדמה לחה לאורך כל תהליך הצמיחה.
בשנתיים הראשונות יופיעו רק עלים ירוקים, בזמן שמתחת לפני הקרקע מתפתחות הפקעות. לאחר שנתיים-שלוש, תגיע הפריחה היפה 🌺
פרג
אי אפשר להתייחס לכלנית ולנורית בלי לציין את הצלע השלישי - הפרג.
אבל בניגוד לכלנית ולנורית שהן גם קרובות משפחה (משפחת הנוריתיים) וגם צמחי פקעת, הפרג אינו גיאופיט.
פרג הוא צמח חד-שנתי (=הוא נובט, פורח ומת תוך שנה אחת), לעומת הכלנית והנורית שהן רב-שנתיות, בזכות הגיאופיט שלהן הן חוזרות לצמוח כל שנה מחדש.
לפיכך הדרך הכי נוחה להרבות פרג אצלנו בגינה הוא בעיקר מזרעים:
את הזרעים אוספים בסוף עונת הפריחה (אפריל-מאי) או רוכשים במשתלות.
בימי הסתיו מפזרים על האדמה או בעציץ, ממקמים במקום שמשי, שומרים על אדמה רטובה לאורך כל תהליך הנביטה.
הפרג יצמח לאורך החורף, יעלה לפריחה באביב, יפזר זרעים לקראת סוף האביב, ויפנה מקום לדור הבא.
הפרג, הכלנית והנורית יוצרים יחד שלישייה צבעונית ומרהיבה, המסמלת את סוף החורף ותחילת האביב בארץ. הם פורחים כמעט בו-זמנית, לעיתים באותם אזורים, ולכן יש קשר הדוק ביניהם בתפיסת הנוף שלנו.
אז לסיום - טיפים פשוטים כיצד להבחין ביניהם.
איורים מתוך לוח שנה בגינה תשפ"א:
שנצליח, גם אנחנו, לצמוח ולפרוח מתוך החושך.
סתיו של תקווה וצמיחה,
אילנה
Comments