היפוך ושוויון, לילה ויום

האור חיוני לקיום תהליכי החיים. גם אנחנו וגם הצמחים זקוקים לאור והכמות שלו משפיעה עלינו.

להשפעה של כמות האור על החיים יש אפילו שם : פוטופיורידיזם (= התגובה הפיזיולוגית של אורגיניזמים לזמני היום והלילה).

הימים מתקצרים ומתארכים באופן קבוע : בסתיו הימים מתקצרים והלילות מתארכים, ובאביב- מתארכים הימים והלילות מתקצרים. אורך היום נקבע על פי מיקומו המשתנה של כדור הארץ ביחס לשמש.

אורך היום משתנה באופן עקבי וימי ההיפוך וימי השוויון חלים בתאריכים קבועים (עם סטיות קלות, שחלות בלוח הגרגוריאני):

לחיים בחלקים הצפוניים של כדור הארץ המצב מוחשי ביותר: בתקופות ההיפוך יש חשיכה מוחלטת למשך תקופה ממושכת (או לחילופין ימים מלאי אור).

כולנו מושפעים מכמות שעות האור, אך קיימים צמחים המושפעים באופן ישיר מתהארכות / התקצרות שעות האור.

צמחים אלה נקראים : צמחי יום ארוך / צמחי יום קצר:

צמחי יום קצר - מפתחים עלים בקיץ. כאשר הימים מתקצרים, הצמחים קולטים את הגירוי ועולים לפריחה. פורחים בסתיו.

צמחי יום ארוך - מפתחים עלים בחורף, עולים לפריחה כאשר הימים מתארכים. פורחים באביב.

אורך היום הוא עקבי לחלוטין, וחוזר על עצמו מדי שנה ; הפריחה של צמחים המושפעים משעות אור תהיה בזמן קבוע לכל הצמחים מאותו מין, מה שיגדיל את סיכויי ההפריה שלהם.

חסה - צמח יום ארוך, תעלה לפריחה עם התארכות הימים.

ניסויים הוכיחו שדוקא שעות החשיכה הן שמשפיעות על הפריחה (וכשקוטעים את החושך עם אור מלאכותי הדבר מעכב את הפריחה), ולפיכך היו צריכים להיקרא "צמחי לילה ארוך". השם נשמר כנראה מימי טרום הניסוי וכבודו (ואורו) במקומו מונח :)

את הרגישות של צמחים אלה לשעות האור מנצלים בתעשיה ל"הפרחה" בזמנים רצויים; מגדלים בתנאים של יום ארוך / קצר וכשמעוניינים בפריחה מבצעים "היפוך" מלאכותי של שעות אור. כך אפשר לחשוף את הצמחים לפריחה בעונה מסויימת או רק לאחר שהם מפותחים מאד.