האביב כבר מעבר לפינה, וסביב לגינה צמחי הבר גדלים בשפע ומכסים כל חלקת אדמה.
העונה הזו, שבה האביב מתגנב אל החורף, ועשבי הבר שופעים מסביב, פולשים לכל חלקת אדמה, לגינה, לעציצים, מזמינה אותנו להנות מהטוב הירוק הזה (ולא רק לעשב בקדחתנות...).
בתוך השפע הירוק אפשר להבחין בירק שנראה כמו " דשא": עלים מאורכים, גדלים בצפיפות ויוצרים נוף של כרי מרעה. אם נמתין עוד מספר שבועות העשבים יצמיחו גבעולים חלולים ובין פסח לשבועות הם כבר יפרחו ויהיו לשיבולים.
העשבים האלה שייכים למשפחה אחת גדולה ונהדרת - משפחת הדגניים.
אותה משפחה מפוזרת ברחבי העולם ומונה אלפי מינים, ביניהם גם מינים שהם מקורות מזון עיקריים לאדם : חיטה, תירס, אורז, טף ועוד. (רוב המינים עברו תהליכי השבחה והתאמה לאזורים גיאוגרפיים)
בשלב השיבולת נוכל לזהות ולמיין את העשבים לפי שמות: שעורת התבור, שיבולת שועל, שעורת הבולבוסין ועוד.
אבל עד אז אנו יכולים להשתמש בחלק הירוק של הדגנים, "העשב", גם בלי לדעת את שמו הפרטי.
וממש כמו מיץ עשב החיטה, לעשב הדגנים יתרונות בריאותיים רבים מספור.
ויש גם 2 בשורות משמחות:
1. שהעשב הזה נמצא עכשיו בכל מקום!
2. בין הדגניים החד-שנתיים אין אף מין רעיל, ולכן אם זיהינו צמח חד-שנתי מהמשפחה ,אנו יכולים להנות מיתרונותיו ללא חשש.
כל שצריך לעשות הוא לצאת אל השדה (= לענייננו: כל מקום נקי מריסוס, מאשפה ומכביש גדול) לזהות "דגנים", לקצור אותם, ולשתות לרויה**.
הדרך היעילה וה"מתקדמת" לצרוך את מיץ השדה, היא להכניס את העשב למטחנת נבט חיטה (מסחטה ייעודית לסחיטת נבט חיטה, ידנית או חשמלית).
אבל גם אם אתם עמוק בשדה ומסחטה אין, אפשר להנות מהעשב המתוק בדרכים פחות משוכללות ויעילות לא פחות (ועם היתרון הבולט, שאין צורך לשטוף כלים בסוף!)
~ הדרך הקלילה והיעילה: לקטוף דגנים, ללעוס, למצות את המי ולהשליך את העשב.
~ הדרך הארוכה אך סופר מדליקה:
1. קוצרים חופן מכובד של דגני בר.
2. מקפלים ומועכים כך שיהפכו למעין כדור שאפשר להחזיק 2 כפות הידיים.
3. מתחילים למעוך את הכדור בתנועה סיבובית בין 2 כפות הידיים.
4. ממשיכים למשך כדקה, עד שהדגנים הופכים מרוטים ומעט לחים.
5. בשלב זה מעבירים את כל "כדור העשבים" ליד החזקה וסוחטים: ישר לפה / ליד השניה / לכוס
לבריאות!!
והנה מדריך מצולם (שהוא גם קטע הוידאו הראשון שערכתי בחיי. בחיי!):
** בדרך כלל, המיץ יהיה מתוק יותר בתחילת החורף ומר יותר ויותר ככל שנתקרב לאביב. על מנת להקהות את מרירותו, אפשר למהול את מיץ עשב השעורה במיץ פירות אחר.
