היום חל יום הזעתר הבינלאומי.
הוא הוכרז לפני כמה שנים על מנת לעורר מודעות עולמית ליתרונותיו הבריאותיים והקולינריים של הזעתר.
אנחנו זכינו אמנם להשתייך לחלק של העולם שכבר מכיר, טועם וזולל, אבל אם יש הזדמנות להרים לצמח הנפלא הזה - ננצל אותה בטוב טעם!
הזעתר הוא שמו הערבי של האזוב המצוי (ומעתה נכנה אותו בפוסט זה בשמו העברי) וגם השם של תערובת התבלינים שבה הוא מככב. תערובת התבלינים נקראת גם "דּוּקָה" ובמקור היא שימשה בעיקר את החקלאים בשדה, שהיו זקוקים לאוכל מזין ועשיר (מתכון בהמשך).
האזוב שכיח באזורינו, והוא צומח מצפון הארץ ועד צפון הנגב (וגם אצל שכנותינו, סוריה ולבנון).
הוא מוזכר בתנ"ך לראשונה בסיפור יציאת מצרים, שם השתמשו ב"אגודת אזוב" על מנת לסמן את בתי העברים (בזכות השערות הספוגיות שמכסות את העלים, צרור ענפי אזוב יכול לשמש עד היום כמכחול שדה נהדר), ולאחר מכן הוא מופיע בהקשרים שונים כצמח מרפא ומטהר, וצמח צנוע - שעל אף תכונותיו הרבות והטובות אינו מתבלט בשטח.
יתרונותיו הבריאותיים מוכרים מזה אלפי שנים.
לפי הרפואה העממית הוא מרפא כמעט כל מחלה (צינון, פצעים, כאבים, דלקות, חום, שיעול, כאבי בטן, בחילה, פטריות, שיפור זיכרון, הקלה על צירי לידה ועוד ועוד ועוד), וגם ברפואה המודרנית הוא משמש כמרכיב בתרופות רבות: לרפואת העור והפה ולחיטוי.
בסוף החורף ובתחילת האביב עלי האזוב גדולים, עסיסיים ומלאי טעם - וזו העונה המומלצת לליקוט העלים, וגם לריבוי צמחי זעתר ע"י ייחורים, העתקות שורש והברכות.
לעומת זאת, בסוף הקיץ, כהגנה מפני השמש החמה, העלים הופכים קטנים, יבשים ואפרוריים.
אין ספק שלאזוב (או הזעתר) מגיע יום חג משלו, אך עם זאת תמוה בעיניי שהתאריך שנבחר הוא דוקא כשהאזוב מצוי בשלב האפרורי שלו.
נברתי בסיבות אפשריות לבחירה בעונה הזו כיום חג לזעתר והעליתי כמה בחכתי:
האחת, זו העונה בה נלקטים אשכולות הסומאק, הלא הוא אוג הבורסקאים - שביחד עם האזוב מרכיב את התבלין המוכר והאהוב, זעתר.
השניה, האזוב אמנם יבש, אבל זו העונה בה הוא שופע בזרעים, וזו העונה ללאסוף אותם, ולהנביט ולגדל. הנביטה של זרעי הזעתר ממושכת (עד שנראה נבט מעל פני האדמה יכול לעבור חודש ויותר) אבל לאחר מכן זהו גידול קל ועמיד.
והאחרונה, זו העונה לשתול שתיל רך של זעתר:
מצד אחד, האזוב מומלץ מאוד לשימוש,
מצד שני - הוא צמח מוגן האסור בליקוט על פי חוק,
ומצד שלישי - הוא צמח עמיד, יפהפה ונוח לגידול.
כל אלה הופכים אותו לצמח סופר-מומלץ לגידול בצפון או בדרום, בעיר ובכפר, בגינה הביתית או בעציץ בינוני.
האזוב שנשתול בימים אלה יעמיק שורשים בחורף, ובאביב הקרוב הוא כבר יניב לנו שפע של עלים, עשירים בבריאות ובטעם.
ומכיוון שאין סיכוי שנסיים פוסט על זעתר בלי מתכון,
להלן מתכון ל"דּוּקָה"* (תערובת זעתר)
*הרכיבים בתערובת הדוקה משתנים בהתאם לאזור ולצמחים הגדלים בו, הרגישו חופשיים גם אתם להוסיף, לשנות, ולהכין את תערובת הדוקה המשפחתית שלכם :).
דּוּקָה - תערובת זעתר
קולים שומשום עד להזהבה
טוחנים את השומשום עם כמות שווה של אזוב יבש
+ תבלין סומאק
+ מעט מלח
~
שומרים בצנצנת סגורה, במקום מוצל ויבש.
אוכלים ביחד עם פיתה ושמן זית, על סלט, מאפים וכל מה שטעים :)
~
מתכון למאפה ממולא זעתר תוכלו למצוא כאן
יום זעתר מלא בטעם,
אילנה
