זה הזמן לאסוף זרעים לגינת הקיץ הבאה.
את הזרעים שנשמור עכשיו נשלוף בסוף החורף הבא, ונמשיך את השרשרת - גינת קיץ מהזרעים ששמרנו!
אני יוצאת אל הגינה, ויש תחושה של סוף.
סוף עונת העגבניות, והקישואים, סוף הקיץ, סוף החופש הגדול, סוף השנה.
אני נזכרת בתחילת האביב, עת יצאתי לגינה לטמון באדמה זרע של דלעת; קטן, לבן וצופן סוד.
כעבור שבועיים הוציא הזרע 2 עלים פסיגיים מעל פני האדמה, והוסיף והצמיח עלים נוספים, עדיין קטנים ומהוססים. אבל כשנהיה חם הדלעת התפרשה, שלחה ענפים לכל עבר, טיפסה על עצים, אבנים, על עמודי התירס, ואז החלה לפרוח, ולחנוט, ולגדל פירות – בהתחלה קטנות וירוקות, ובהמשך – כתומות, מוצקות וגאות.
ועכשיו? אני מתבוננת בגינה:
פירות הדלעת מונחים על האדמה, סביבם עלים שדופים, צהובים ועצובים. לתפארתו של שיח הדלעת אין זכר, גם לא לשיחי המלפפונים, העגבניה והתירס.
הקיץ הקץ על גינת הקיץ שלי.
אני קוטפת דלעת. את כל החיות העניק שיח הדלעת לפרי הזה.
אני בוצעת את הדלעת, ובתוכה, אני נזכרת: זרעים קטנים, לבנים, צופני סוד.
הזרעים מזכירים לי בסיומה של כל עונה, כי כל סוף הוא גם התחלה.
את הזרעים שטפתי היטב והנחתי בצל, שמש אלול מבטיחה לי שמחר הזרעים כבר יהיו יבשים ומוכנים לאחסון. את הזרעים אניח בצנצנת בתוך ארגז הזרעים, ובאביב הבא אצא לגינה לטמון באדמה התחלה חדשה.
שמירת זרעי קיץ
זה הזמן לאסוף זרעים למחזור הגידול הבא. האיסוף יימשך עד תחילת הגשמים וייחתם בחג האסיף.
*שומרים זרעים מפירות בשלים ומוצלחים.
* את הזרעים שאספנו חילצנו מנקים היטב, ושומרים בשקיק נייר / צנצנת לא אטומה (הם בכל זאת יצורים חיים), במקום חשוך ויבש.
* אם יש חשש לחרקים ומזיקים - שמים במקפיא למשך יום, ואז אורזים.
* שמירת זרעים טובה תבטיח זרעים פוריים למשך כמה שנים!
* בסוף החורף מוציאים את אוצר הזרעים ומכינים שתילים לגינת הקיץ הבאה.
להלן כמה סוגים של ירקות קיץ אהובים והדרך לשמור אותם:
דלעות למיניהן* - דלעת נקטפת כשהיא בשלה (גדולה, כתומה ובעלת קליפה קשה), ולכן אחרי הקטיף פשוט מחלצים מתוכה את הזרעים, מייבשים ושומרים.
*וגם קרובי המשפחה אבטיח ומלון.
שעועית - מחכים שתרמילי השעועית יתייבשו על השיח, ואז מפצחים את התרמילים היבשים - ואת השעועיות, הלא הן הזרעים, שומרים.
*ההוראות מתאימות גם לבמיה.
תירס - ממתינים עד שגרעיני התירס יתייבשו לחלוטין על הצמח, קוטפים, מסירים מהקלח, מנקים ושומרים.
עגבניה* - עגבניה "זרעים רטובים", כלומר: הזרעים הבשלים נמצאים בתוך הפרי כשהוא עדיין לח, ולכן השמירה היא שונה מעט:
חוצים את העגבניה ל-2 ומוציאים את הזרעים עם כפית
שמים את הזרעים והנוזל בקערה עם מים
מסננים ושוטפים מתחת לברז עד שנשארים רק זרעים
מייבשים בצל על גבי בד / נייר סופג
כשהזרעים יבשים - שומרים.
*ההוראות יפות גם לשלפח (דובדבן היהודים) וטומטיו.
חציל - מניחים לחציל להבשיל על הצמח: חציל בבשלות מלאה נראה חסר צבע, נוטה לצבע חום-צהבהב, הוא כבד (מזרעים!) ומעט מקומט.
אחרי שהחציל מגיע למצב הזה קוטפים אותו, חוצים ל-2, מוציאים את הזרעים.
מכאן עושים את הוראות השמירה כמו עגבניה (משרים במים, שוטפים, מסננים, מייבשים ושומרים).
מלפפון* - המלפפון כפי שאנו מכירים אותו נאכל לפני הבשלה מלאה, ולכן כשרוצים לשמור זרעים צריך להניח לו להבשיל על הצמח. מלפפון בשל נהיה גדול יחסית, בעל גוון צהוב וקליפה קשה.
כשהמלפפון מגיע לבשלות - קוטפים, חוצים, מחלצים את הזרעים, מייבשים ושומרים.
*ההוראות יפות גם לקישוא.
פלפל - פלפל ירוק הוא פלפל לא בשל, ולכן אם רוצים לשמור זרעים מניחים לו לשנות צבע (לאדום / צהוב / ירוק בהיר - תלוי בזן)! לאחר הבשלה מוציאים את הזרעים, מייבשים, מנקים ושומרים.
בזיליקום - מניחים לצמח אחד לפרוח ולהוציא זרעים (משאר הצמחים ממשיכים לגזום את גבעולי הפריחה, ובכך ממשיכים להנות מעלי בזיליקום טעימים - עד לבוא הגשמים). אחרי שגבעולי הפריחה יבשים לגמרי וחומים, חותכים את הגבעולים. על כל גבעול יש עשרות פירות יבשים שמכילים את הזרעים הקטנטנים. ניתן לשמור אותם כך בשלמותם, או להפריד:
מסירים את הפירות היבשים מהגבעול
שמים בקערה רחבה
ממוללים את הפירות כך שהקליפה תשתחרר
מפרידים בין הקליפות (הקלות) לבין הגרעינים, שהם אמנם קטנטנים אך כבדים יותר - ניתן לעשות זאת ידנית / להשתמש שמאוורר עדין שיעיף את הקליפות / באמצעות "זריה" באוויר - הקליפות יעופו והגרעינים ישקעו בקערה.
שומרים עד האביב הבא.
סוף טוב - הכל טוב!
סוף קיץ נהדר ושפע בזרעים ובתקוה,
אילנה :)
האם אפשר להשתמש בזרעים רק בעונה שאחרי?. או אפשר לזרוע מייד? נניח שעועית או בזיליקום?