צהוב, חמוץ ונטוי - חמציץ

לפני 200 שנה לא היו כאן חמציצים.

כל מרבדי החמציצים שאנחנו רואים בעיר ובכפר הם מראה חדש בנוף המקומי.

החמציץ הגיע לארץ כצמח נוי, ותוך 100 שנה הוא הצליח לפלוש לכל חלקה טובה - צדי דרכים, שדות, חצרות וגם לשמורות הטבע.

לחמציץ גבעולים עסיסיים, עלים לבביים ופרחים צהובים. מתחת לפני הקרקע יש לו קנה שורש, שממנו יוצאים בצלצולים קטנים.

הפרחים הצהובים של החמציץ חביבים על דבורים ומאביקים שונים, ובימי החורף השמשיים הוא מוקף אורחים. אבל למרות שהוא מוקף מבקרים, החמציץ אינו מייצר פרחים ופירות. הסיבה לכך היא שלאזורינו הגיע טיפוס אחד של חמציץ, וכדי שתתבצע האבקה דרושים טיפוסים שונים. בדרום אפריקה, מוצאו של החמציץ, יש טיפוסי חמציץ שונים בעלי אורכים שונים של אבקנים, שמאפשרים רביה מינית והיווצרות של פירות וזרעים.

נראה שהמחסור ברביה מינית אינו מונע מהחמציץ להתרבות.

אז איך הוא מתרבה בכל זאת? באמצעות הפקעות שלו. להעברת הפקעות ממקום למקום אחראים בני אדם, בעלי חיים, וגם החמציצים עצמם:

החולד חובב פקעות חמציץ, והוא אוסף אותן אל המחילות שלו. פקעות וחלקי פקעות שנותרו במחילה ממשיכות לצמוח ולהתפתח משם.

בני האדם מעבירים אדמה ממקום למקום באמצעות כלים ומחרשות. פקעות החמציץ שעוברות עם האדמה עמידות וימשיכו את צמיחתם במקום החדש.

לחמציץ עצמו יש מבנה צמיחה מיוחד: בבסיס הגבעול יש מעין ברך, שנקטעת בתלישה - זה נוח מאד לליקוט, אך מקשה על עישוב ועקירת הצמח בשלמותו. זאת ועוד, גם כשמצליחים לעקור אותו עם קנה השורש, לרוב כמה פקעות יצליחו להתנתק, יישארו באדמה, ימשיכו להתחלק ולהצמיח דורות חדשים.

למעשה, מוצאם של כל החמציצים שאנחנו פוגשים הוא באותו חמציץ שיובא לכאן לפני פחות מ-200 שנה!

פולש? בהחלט! האם נוכל לעצור בעדו? כנראה שלא. יש נסיונות להכחיד אותו בשריפות, ברעלים ובחומרי השמדה שונים, אבל קרוב לוודאי שצאצאיו של החמציץ שהגיע לפה בתמימות כצמח נוי, כבר היכו שורשים (ופקעות), והם כאן כדי להישאר. אפשר לכעוס ולהתמרמר, ואפשר פשוט להשתמש בשפע של החמציץ כדי להעשיר את חיינו.

החמציץ אהוב מאד על ילדים כ"נשנוש שדה", הגבעולים והעלים חמוצים ועסיסיים.

מקורה של החמיצות המפנקת של החמציץ הינו בחומצה שמצויה בו ונקראת "חומצה אוקסלית" - ולא מפיפי של כלבים (סברה רווחת בקרב ילדים ומבוגרים). זוהי חומצה חזקה, שבמינונים גדולים (=200 גרם ויותר) יכולה להיות מסוכנת, כי היא יוצרת גבישים בכליות ובשלפוחית השתן. (רק כדי לסבר את הדעת - גם בתרד, סלק, פטרוזיליה ועוד)

אם אכילת חמציץ גורמת לכםן גירוי בפה, כאבי בטן או מיחושים אחרים - זה כנראה רמז להוריד כמויות.

במטבח - משתמשים בעלים ובגבעולי החמציץ כדי לתבל מנות בירק ובחמיצות, כתחליף ללימון.

השילוב של הירק והחמיצות הם שהולידו במטבח שלנו לפני כמה שנים את המטבל העונתי הפשוט והנפלא צ'ימיצ'ורי חמציצים. אזהרה - זה טעים וממכר, אך מכיל חומה אוקסלית. יש לצרוך במתינות!